נכון החשש הזה מלהיחשף ברשתות החברתיות?
יש לי חשבון פייסבוק מ 2007.
בהתחלה זה היה רק חברים קרובים ומשפחה.
אז ילה, אפשר להעלות תמונות מטיולים
אחרי הטיול, החלו ה"חיים האמיתיים":
לימודים, עבודה, חתונה, ילדים, עסק.
כאילו, לא הייתי נוכח בכלל.
כן קראתי את אבא ואמא בני דודים וכאלה,
אבל הקפדתי להיות צופה שקט.
"שלא יחשבו שאני כל הזמן בפייס"
"לא לרמה שלי השטויות האלו"
אלו היו חלק מהסיפורים שסיפרתי לעצמי.
זה הרגיש לי חושפני, ואפילו גורלי
(טוב יכול להיות שהייתי קצת דרמטי).
כי אם אני כותב משהו על גבי הפייסבוק
תמיד אתפס כ'ההוא שכתב את זה'.
וכל כך הרבה אנשים יקראו את זה?
אולי חלקם לא יאהב את מה שכתבתי!
לאחרונה החלטתי לקפוץ למים
וגיליתי ש… המים דווקא סבבה…
(מיועד לאלו שלא מרגישים בנוח להיחשף ברשתות החברתיות)
1. הכל נשטף – מתי הפעם האחרונה שנכנסתם לפרופיל של מישהו, גללתם אחורה בזמן, ראיתם תגובה שלו מלפני שנתיים ואמרתם לעצמכם:
"איזה מעפן! איך הוא כתב את זה?!"
כל מה שתכתבו ייעלם מתודעת
ה'האנשים האלו מהאינטרנט' מהר מאוד.
2. התמדה – ככל שתכתבו יותר, כך דברים יישטפו מהר יותר.
תחשבו על אנשים כמו לירון מור או ליאור פרנקל וחתולי העתיד.
הם כתבו כל כך הרבה בחייהם.
גם אם היה להם פוסט לא מוצלח (היו כאלה? 🤔) הם כבר מזמן מאחוריהם.
3. תיכשלו – אחרי שתכתבו פוסט אחד עם 0 התייחסות, תגלו שהבית עדיין עומד,
האישה והילדים עדיין מבסוטים,
והחברים שלכם עדיין לא חושבים שאתם מוזרים.
4. התירוץ האולטימטיבי לפוסט שלא עובד:
"אוי, האלגוריתם הזה של פייסבוק
החליט לא להציג את הפוסט לאף אחד!"
למרות שזה די נכון: מעט אנשים נחשפים למה שאתם כותבים.
Influence: Science and Practice
החוק הראשון להשפעה הוא חוק ההדדיות.
תקציר החוק: תגיבו ותעשו לייק לאנשים,
הם יחזירו לכם באותו מטבע.
קדימה, צאו מהקונכיה, העולם
